דיני העבודה בישראל קובעים לכל עובד זכויות בסיסיות אותן מחויב כל מעביד להעניק לעובדיו. זכויות אלו הקבועות בחוק הינן קוגנטיות והעובד אינו יכול לוותר על קבלת זכויות אלו.

יש לציין כי בנוסף לזכויות הבסיסיות הקבועות בחוק והחלות על כלל העובדים במשק, ישנם צווי הרחבה לעובדים בענפים שונים במשק המקנים זכויות ספציפיות לעובדים באותו ענף שהסכם קיבוצי אינו חל עליהם, כגון עובדים בענפי החקלאות, עובדים בענף הבניה, עובדים בענף ההובלה, עובדים בענף המלונאות, עובדים בענף הניקיון, עובדים בענף השמירה והאבטחה, עובדים ברשתות שיווק מזון, עובדים באולמות וגני אירועים, עובדים בשירותי כוח אדם, עובדים בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, עובדים בענף הקולנוע, עובדים בענף היהלומים, עובדים בענף הפלסטיקה, עובדים בענף העץ, עובדים בענף הגומי, עובדים בענף מורי דרך, עובדים בענף היבוא, היצוא המסחר והשירותים  ועוד.

לפיכך כאשר באים לבדוק את זכויותיו של העובד יש לבדוק האם יש בעניינו צווי הרחבה המקנים זכויות נוספות על הזכויות הבסיסיות.

במאמר זה נסקור בקצרה את הזכויות הבסיסיות של כלל העובדים בישראל בהתאם לדיני העבודה.

הודעה לעובד – חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב- 2002, קובע חובה על כל מעסיק למסור לעובד בתוך 30 ימים מתחילת העסקתו הודעה בכתב אשר תפרט את תנאי העסקתו בהתאם לחוק.

שכר מינימום – חוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987 קובע כי כל עובד זכאי לקבל ממעסיקו שכר שלא יפחת משכר המינימום הנוהג בישראל והמשתנה מעת לעת ובהתאם לגיל העובד. שכר המינימום בישראל נכון לספטמבר 2017 לבוגר מעל גיל 18 הוא 5,000 ₪ שכר חודשי, 200 ₪ שכר יומי ל-6 ימי עבודה בשבוע, 230.77 ₪ שכר יומי ל-5 ימי עבודה בשבוע, ו-26.88 ₪ שכר שעתי.

שעות נוספות – חוק שעות העבודה והמנוחה, תשי"א- 1951, קובע כי יום עבודה לא יהיה יותר מ-8 שעות, וביום שישי וערב חג לא יהיה יותר מ-7 שעות. כל שעה מעבר לשעות אלו היא שעה נוספת. הגמול עבור השעתיים הנוספות הראשונות הוא 125% מהשכר המשולם עבור שעה רגילה , ועבור כל שעה מעבר לשעתיים הראשונות הוא  150% מהשכר המשולם עבור שעה רגילה.

בעבודה בימי מנוחה וימי חג התשלום מהשעה הראשונה הוא 150% מהשכר המשולם עבור שעה רגילה ביום חול. התשלום עבור השעות הנוספות יחושב בימים אלו מהבסיס של 150% כאשר עבור השעתיים הראשונות ישולם גמול בשיעור 175% מהבסיס הנ"ל ועבור כל שעה מעבר לשעתיים הראשונות ישולם גמול בשיעור 200% מהבסיס הנ"ל.

הוצאות נסיעה – זכאותו של עובד לתשלום דמי נסיעה חלה מכוח צו הרחבה שהחיל את ההסכם הקיבוצי בעניין דמי נסיעות על כלל העובדים במשק. על המעסיק חובה לשלם לעובד דמי נסיעה ובלבד שמקום עבודתו נמצא במרחק של לפחות 3 תחנות אוטובוס ממקום מגוריו. החזר הנסיעות הוא על פי תעריף התחבורה הציבורית ועד לתעריף מקסימלי של 22.60 ₪ ליום נכון לינואר 2017. גם עבור נסיעה לעבודה ברכב פרטי ההחזר הוא לפי תעריף תחבורה ציבורית ועד לתעריף המקסימלי הנ"ל.

דמי הבראה – זכאותו של עובד לתשלום דמי הבראה חלה מכוח צו הרחבה אשר החיל את הוראות ההסכם הקיבוצי בעניין דמי הבראה על כלל העובדים במשק. כל עובד שהשלים שנת עבודה אחת אצל מעסיקו זכאי לקבלת דמי הבראה. דמי ההבראה משולמים לעובד בהתאם לוותק שלו בעבודה- בשנת הותק הראשונה זכאי העובד ל-5 ימי הבראה, בשנים השנייה והשלישית זכאי העובד ל- 6 ימי הבראה, בשנים הרביעית עד העשירית זכאי העובד ל-7 ימי הבראה, בשנים ה-11 עד השנה ה-15 זכאי העובד ל- 8 ימי הבראה, בשנים ה-16 עד השנה ה-19 זכאי העובד ל-9 ימי הבראה, והחל מהשנה ה-20 ואילך זכאי העובד ל-10 ימי הבראה. הסכום המשולם בגין כל יום הבראה נקבע בצו ההרחבה ומשתנה מעת לעת. נכון לינואר 2017 עומד הסכום המשולם ליום הבראה לעובד במגזר הפרטי על סך 378 ₪ ליום ולעובד במגזר הציבורי על סך 420 ₪ ליום.

ימי חג – חוק שעות העבודה והמנוחה, תשי"א- 1951 והסכם קיבוצי כללי קובעים את זכאותו של עובד לתשלום עבור ימי חג. ימי החג עבור עובד יהודי נחשבים יומיים בראש השנה, יום כיפור, יומיים בחג סוכות, יומיים בחג הפסח, שבועות ויום העצמאות. עובד בשכר חודשי זכאי לתשלום מלא עבור ימי החג בהם הוא שוהה במנוחה. כאשר מדובר בעובד המקבל שכר יומי או שעתי, הוא יהא זכאי לתשלום עבור ימי החג ובלבד שעבד לא פחות מ-3 חודשים ולא נעדר מעבודתו יום לפני החג או יום לאחריו.

חופשה שנתית – חוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951 קובע את זכאותו של העובד לימי חופש במהלך כל שנת עבודה. מספר ימי החופשה להם זכאי העובד בשנה תלויים בותק שלו במקום העבודה. ב-4 השנים הראשונות יהיה זכאי עובד ל-14 ימי חופשה כלומר עובד העובד 6 ימים בשבוע יהיה זכאי ל-12 ימי חופשה ועובד העובד 5 ימים בשבוע יהיה זכאי  ל-10 ימי חופשה. בשנה ה- 5 יהיה זכאי העובד ל-16 ימי חופשה. בשנה ה-6 יהיה זכאי העובד ל-18 ימי חופשה. בשנה ה-7 יהיה זכאי העובד ל-21 ימי חופשה. מהשנה שהמינית ואילך יהיה זכאי העובד ליום נוסף בעבור כל שנה עד למכסה של 28 ימים לכל היותר.

דמי מחלה – חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976 קובע את זכאותו של כל עובד לתשלום בעד תקופה בה נעדר בעקבות מחלה שלו או של אחד מבני משפחתו. הזכאות היא עד יום וחצי לכל חודש עבודה (18 ימי מחלה בשנה) כאשר ניתן לצבור עד 90 ימי מחלה. התשלום בגין ימי מחלה הוא החל מהיום השני כאשר ביום השני והשלישי משולם 50% מהשכר ומהיום הרביעי ואילך שכר מלא.

הפרשה לפנסיה – צו ההרחבה לפנסיית חובה במשק קבע החל משנת 2008 את החובה על המעביד להפריש לכל עובד זכויות לביטוח פנסיוני. בשנת 2008 הותק הנדרש לצורך הפרשה הוא 9 חודשים. עובד שלא צבר 9 חודשי עבודה זכאי להפרשה רק בחלוף 9 חודשים. החל משנת 2009 הותק הנדרש הינו 6 חודשים. מי שהחל לעבוד ויש לו קרן פנסיה ההפרשה תחל כעבור 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית. ההפרשות נעשות הן על ידי העובד והן על ידי המעביד ובשלבים לפי הטבלה הבאה:

 

הלנת שכר – חוק הגנת השכר , תשי"ח- 1958 קובע כי תשלום שכרו של עובד צריך להיות משולם עד ה-1 לכל חודש, ואולם תשלום עד ה-9 לכל חודש לא יחשב כאיחור בתשלום השכר. ככל שלא שולם השכר עד מועד זה ניתן לתבוע את המעביד על הלנת שכר.

בהתאם לסעיף 17 לחוק הסנקציה על הלנת השכר היא שלשכר המולן יתווסף הגבוה מבין השניים: בעד שבוע האיחור הראשון- החלק ה-20 מהשכר המולן ובעד כל שבוע או חלק משבוע לאחריו- החלק העשירי מהשכר המולן או הפרשי הצמדה לתקופה מהמועד לתשלום עד מועד התשלום בפועל בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן בתוספת הצמדה בעד כל חודש. בעד חלק מחודש תשולם תוספת באופן יחסי.

שימוע – זכות השימוע היא תוצר של פסיקת בתי הדין לעבודה. כיום חלה על כל מעביד החובה לערוך לעובד שימוע בטרם פיטוריו גם במגזר הפרטי. יש לזמן את העובד לשימוע זמן סביר מראש ולפרט בפניו את העילות בגינן שוקלים לפטרו. יש לערוך פרוטוקול של השימוע. יש לשמוע את דברי העובד ולשקול אותם בלב שלם ובנפש חפצה בטרם קבלת החלטה. יש לקבל החלטה זמן סביר לאחר השימוע ולפרט את השיקולים שהביאו להחלטה. יש לאפשר לעובד להיות מיוצג על ידי עו"ד או מלווה בכל אדם אחר במהלך השימוע ככל והוא רוצה בכך.

הודעה מוקדמת – חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, התשס"א-2001 קובע חובה על מעביד ליתן לעובד הודעה מוקדמת בטרם פיטוריו. ימי מחלה לא יבואו במניין ימי ההודעה המוקדמת. ההודעה ניתנת מיום מתן ההודעה על פיטורים ואורכה נקבע בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה כמפורט בטבלה שלהלן:

 

ככל שהמעביד בוחר שהעובד לא יגיע למקום העבודה בתקופת ההודעה המוקדמת עליו לשלם לעובד עבור ימים אלו שכר מלא (חלף הודעה מוקדמת).

 

פיצויי פיטורים – חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963, קובע את זכותו של העובד לקבלת פיצויי פיטורים במקרה של פיטורים או התפטרות כדין פיטורים. עובד יהא זכאי לפיצויי פיטורין ובלבד שעבד במקום עבודתו לפחות שנה אחת או שתי עונות רצוף אם מדובר בעובד עונתי ופוטר מעבודתו. ישנם מקרים מיוחדים המקנים פיצויי פיטורים גם במקרה שהעובד התפטר כגון התפטרות עקב הרעת תנאים, בשל מצב רפואי, בשל מעבר מקום מגורים בתנאים מסוימים, לאחר לידה ולצורך טיפול בילד ועוד.

השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים הוא שכר הבסיס ורכיבי שכר קבועים כגון ותק, תוספת יוקר ותוספת משפחתית.

חישוב פיצויי הפיטורים תלוי במתכונת בה עבד העובד כמפורט בטבלה הבאה:

  • עובד בשכר קבוע – הפיצוי יהא בשווי המשכורת המלאה האחרונה כפול שנות ההעסקה במקום העבודה.
  • עובד בשכר בסיס בתוספת עמלות- הפיצוי יהא בשווי השכר הבסיסי האחרון וממוצע העמלות ב-12 החודשים האחרונים כפול שנות ההעסקה במקום העבודה.
  • עובד בשכר יומי/ שעתי– הפיצוי יהא בשווי ממוצע שעות/ ימי העבודה ב-12 החודשים האחרונים כפול השכר האחרון לשעה/ ליום כפול שנות ההעסקה במקום העבודה.
  • עובד בקבלנות– הפיצוי יהא בשווי ממוצע שכרו ב-12 החודשים האחרונים כפול שנות ההעסקה במקום העבודה.
  • עובד ששכרו האחרון השתנה באופן חריג– הפיצוי יהא בשווי השכר האחרון ששולם לפני השינוי בשכר כפול שנות ההעסקה במקום העבודה.
  • עובד שהיקף משרתו השתנה במהלך התקופה– החישוב יעשה לכל תקופה בנפרד כאשר שווי הפיצוי יהא לפי השכר האחרון ששולם בכל תקופה כפול שנות ההעסקה בכל תקופה.

את פיצויי הפיטורים על המעסיק לשלם לעובד בתוך 15 ימים מסיום יחסי העבודה. איחור בתשלום עלול לגרור פיצויי הלנה בשיעור 20% לחודש על כל עיכוב העולה על 30 ימים ובתוספת הצמדה למדד.

משרד עורכי הדין גלט כהן ושות' מייצג עובדים ומעסיקים בבית הדין לעבודה בתביעות העוסקות בדיני העבודה בישראל וביחסי העבודה בין עובד למעביד.

למשרדנו ניסיון רב בטיפול במגוון סוגיות בתחום העבודה ובפרט בכל הנוגע לזכויות עובדים. כמו כן משרדנו נותן ייעוץ שוטף הן לעובדים והן למעבידים בכל הנוגע לזכויותיהם בהתאם לדיני העבודה בישראל.

לקבלת ייעוץ משפטי הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו באמצעות אתר האינטרנט ו/או ישירות עם עורכי הדין.

 

בכבוד רב,

לירן כהן, עו"ד
גלט כהן ושות' – משרד עורכי דין